פרויקט מידור הדפסות-תם ונשלם

ברוב הארגונים שאני מכיר כמעט בכל קומה מוצבת מדפסת מרכזית משותפת לכלל משתמשי הקומה.
בד"כ זו מדפסת גדולה מסוג מולטי אשר משמשת גם כמכונת צילום ופקס.
אחוז גדול מן ההדפסות שנשלחות למדפסת נשאר במדפסת ולא נאסף ע"י העובד שהפיק את ההדפסה.
חלק מההדפסות מכילות מידע רגיש (כדוגמת מכתבי פיטורין ,הסכמי סודיות,מכרזים , הזמנות רכש,מכתבי תלונה ועוד) אשר הגעתו לאדם שאינו מורשה עלול לגרום לארגון נזק תדמיתי רב.
מאחר ולא תמיד ניתן בכל מחלקה או חדר לשים מדפסת (כמו בארגון שלנו) , החליטו להטמיע את פרויקט ה-Sentinel.

למעשה , מדובר במערכת המורכבת מבקר הדפסה פיזי (RFID) המחובר למדפסת המרכזית ומתוכנה המותקנת על שרת ההדפסות המרכזי (Spooler).
המערכת מאפשרת שליטה על כל תהליך ההדפסה.
לאחר שליחת ההדפסה ע"י העובד שרת ההדפסה "נועל" את המסמך עד לשחרורו ע"י הקשת קוד בבקר או העברת תג העובד שלו (RFID) בבקר.

כך מתבצע זיהוי המשתמשים:
מאחר ובארגון שבו אני עובד עובדים מול Active Directory ביצעתי אינטגרציה של מערכת
ה-Sentinel מול פרוטוקול (LDAP (Lightweight Directory Access בפורט TCP 389.
תחת שדה ה-Pager בטאב Telephon הזנו את מספר כרטיס ה-RFID פר משתמש.
כאשר המשתמש שלח הדפסה בפעם הראשונה-המערכת יצרה אותו בצורה אוטומטית(היו מקרים בהם נאלצתי אף להזין את המשתמשים ידנית ע"פ login name והמספר RFID)

מעבר לנושא המידור-המערכת נועדה לייעול ההדפסות תוך חסכון בעלויות.
באמצעות המערכת ניתן לבקר את ההדפסות , להגביל משתמשים ע"פ פרמטרים שונים,לקבל התראות בזמן אמת אודות חריגות ואף לבצע חיתוכים שונים ולהנפיק דוחות.
הרעיון הוא שאם תוך שעתיים (או כל זמן אחר שנקבע) המשתמש לא בא לשחרר את ההדפסות -הם יימחקו משרת ה-Spooler.

מה המערכת מתיימרת לעשות ולא באמת עושה?
לא ניתן באמת למנוע ממשתמש לשלוח הדפסות אל המדפסת(גם אם אין לו הרשאות NTFS על המדפסת)
שכן הוא תמיד יכול להתקין את המדפסת בצורה מקומית על המחשב ולהתחבר כ-Standart TCP/IP Port.
אנשי השירות טוענים שניתן לנעול את המכונה שתעבוד נטו מול הבקר , אך בדגמים שאני בדקתי כדוגמת Samaung ו-DSM 725 הדבר בלתי אפשרי ועל פניו נראה כי המצב דומה גם במדפסות רשת אחרות .

לסיכום,המערכת בעייתית מאוד,מלאה באגים,החומרה סינית ,זולה ומתכלה ,הרעיון נחמד!
בשעה טובה ומוצלחת , ירדה לי אבן מהלב.